החלפת גלויות או געגועיי לפרידה ונומה

אי שם לפני כמה שנים פתחו שתי בנות קומונה סגורה ואיכותית שענתה לשם פרידה ונומה-
היו שם בנות מכל הארץ כולן מקסימות, כולן מוכשרות והכי חשוב כולן היו חברות.
זאת היתה קומונה שמטרתה היתה החלפות - אבל שוות! לא משנה ממי קיבלת החלפה ידעת שהיא מושקעת , שנעשתה מכל הלב ועם המון כוונה.
לפני בערך שלוש שנים נסגרה הקומונה (לצערי ולצערן של עוד בנות) ואצלי נוצר חלל... שאיכשהו לא התמלא בינתיים.
ולמה כל ההקדמה הטרחנית?
כדי להראות את הגלויות שממחר יסעו ברחבי מדינת ישראל ויגיעו לבתים חדשים....
כל כך נהניתי להכין אותן שיש חשש שתהיה עוד סדרה.
את ההחלפה פתחה חגית מהבלוג גם וגם וגם שאם אתן לא מכירות רוצו והתעדכנו. חגית היא אמנית נייר. בעיקר mix media אבל לא רק, היא מתרגמת, היא מעבירה סדנאות (ממש שוות) ועוד כל מיני דברים שבטח שכחתי....

הגלויה הראשונה

זה מה שקורה כששיעור פסיכולוגיה נפגש עם האמנית אום כלטוב

הרבה פעמים אני קודם יוצרת מין אימג' ורק אחר כך מדביקה לו טקסט. פה איכשהו זה התחיל מטקסט אחר מהפואמה העורב של אדגר אלן פו ועבר להיות העורב של דן תורן....

מישמש לא ברור....

קולאז'

את הגלויה הזאת הכנתי מתוך משהו אחר - כבר אמרתי שאני מאוד אוהבת mail art  ובתור שכזו השתתפתי באינספור החלפות של בובות נייר - משם נולד הרעיון לפעמים אני מוצאת את עצמי מכינה מלא בובות כאלו עם כנפיים וכתרים ושמלות מרשת חיזוק לקירות גבס.

אחת האהובות עליי...

את הגלויה האחרונה הקדשתי לכך שלא מצאו משורר מזרחי בן המאה ה 20 וכמובן שבחרתי בויקי שירן ז"ל שהיתה חלוצה בתחומה סוציולוגית פמיניסטית משוררת ומזרחית גאה שהיתה ממקימות הקשת המזרחית. 

לא יודעת מה איתכם,

אני יותר מסתם נהניתי....

מחכה כבר לפעם הבאה.

ותכתבו לי שאני אדע שאני לא סתם מקשקשת וחופרת לעצמי ...

המשך שבוע נפלא

חג שבועות שמח ופורח

עדי

סדנת יומן עם פנינה גולד.

אני אתחיל בכך שלסדנה הזאת היתה קארמה משלה.
בתחילת הקיץ הזמנתי קופונים לעוץ לי גוץ לי על התאריך הזה.
כשחגית פירסמה את התאריך של הסדנה התבאסתי קשות כי כבר יש כרטיסים וכבר הזמנתי את סבתא להצטרף.... אבל אז נעם בא עם התוכניה של הקיטנה ובאותו היום ממש נוסעים ללונה גל וחוזרים בערב ויותר כיף לונה גל.
כך התקשרתי לחגית ושאלתי אם נשאר עוד מקום וכמה שמחתי כשהתשובה היתה חיובית, כך שכל החלקים נפלו למקום הנכון כולל הבנזוג שיכל לצאת מוקדם מהעבודה כי אני לקחתי בחשבון את הפקקים....
וכשהגעתי השולחן נראה כך:

ולכל אחת חיכה יומן משלה:

ואחרי שכולן הגיעו ולמרבה הפלא חוץ מגליש, חגית , לימור (הפיה השימושית) ודפי שאירחה אותנו נהדר לא הכרתי קודם אף אחת והיה נהדר להכיר עוד נשים שנהנות ל"התלכלך".
ובפעם הראשונה בחיי עבדתי ביומן בצורה תהליכית ולא אינטואיטיבית או לפחות לא לגמרי אינטואיטיבית .
אזהרה: מליון תמונות....

 

וככה הכפולה הזאת נראית בסוף:



והכפולה השניה שלצערי מרוב זה שהייתי בתוך העניין שכחתי לצלם את התהליך
אבל מזל שצילמתי כי נדבקו לי העמודים ונחרבו :(

ולבסוף:

נהניתי מכל רגע! תודה לכולן ותודה לפנינה ולחגית ולדפי על האירוח.

אני מקווה שהקיץ אני אוכל להמשיך את היומן שלי וליצור עוד אחד. עשה לי תיאבון. . . 

להתראות בקרוב

עדי.