את דלית וליאור ממאי ארט בסנטר אני מכירה כבר 14 שנים עוד לפני שהיתה מאי ארט ... מאז שאני עבדתי בחנות יצירה ודלית ואני למדנו יחד ציור במשיכת מכחול היא מוכשרת בזה אני - לא ממש.... אבל מאז ועד היום אנחנו חברות טובות ...
אז הבוקר אחרי בחינה בהתפתחות שפת אם -זוועה אל תשאלו.
אז מה עושים עכשיו? קופצים לקפה אצל חברה עד השיעור הבא. וכשלחברה יש חנות לחומרי יצירה ואמנות ההנאה מובטחת - תמיד היא תשלוף שפן מאיזה כובע... ואיך שהגעתי אחרי ששתינו קפה, התעדכנו בכמות הנזקים שהבנים שלנו מסבים לעצמם...
דלית הציגה בפני את הטושים החדשים המגניבים שהם מייבאים, הטושים הם טושי מכחול על בסיס מים מה שאומר שאפשר להשתמש איתם עם מכחול מים כדי לעשות מעברי צבעים שוים ואפשר גם להשתמש בהם כדי לצבוע חותמות או כדי להחתים כמו שאני עשיתי כאן....
וכל הכיף הזה יבוא איתם למעדניית הסדנאות של דנה ישראלי בשישי הבא... שם יהיה להם דוכן מגניב של כל מיני מוצרים שווים מהחנות כמו הטושים האלה למשל וגם יהיו שם קיטים להכנה עצמית של בובת בבושקה יפיפיה שפניה מצויירים בעבודת יד ... אז אם אתן מתכננות להגיע למעדניה, תבואו להגיד שלום....דלית תהיה שם עם הדוכן של מאי ארט עם מוצרים ממש ממש שוים!
שבוע טוב לכולנו
עדי
כן, יודעת, מזמן לא הייתי כאן, ככה זה כשכל הפוסטים נכתבים ונערכים בראש ומעולם לא מגיעים עד הממשות של לשבת מול המחשב ובאמת לכתוב. ככה זה. השנה יש לי שנה עמוסה, אני מסיימת תואר אחד ובמקביל מתחילה אחר - לא פשוט אבל מענין. השנה גם העבודה שלי שואבת אותי פנימה אל תוך אותם ילדים מופלאים שנפלה בחלקי הזכות לעבוד איתם, זה לא פשוט, זה מאתגר אבל זה שווה. כי יש שם ניצנים של שינוי ניצוצות של הבנה ובעיקר המון
קבלה.
***
אני פריקית של התוכנית המילה האחרונה עם אברי וג'קי (אבל רק איתם...) ובאחת התוכניות לפני חודש וחצי או משהו הם השמיעו את השיר "ואלה שמות" מתוך שירים באשדודית שהוא מופע שמעלים יונתן כנען, אדם מדר ושמעון מימרן משיריו של סמי שלום שיטרית בבית היוצר בתל אביב. בשישי האחרון לקחתי את אחי האהוב והלכנו לשמוע אותם.
מה אני אגיד לכם ? התמוגגנו. נהננו! היה מצחיק, היה כן, היה נכון, והיה מתאים לכל כך הרבה שכונות בכל כך הרבה ערים - אני במקור מטבריה, מלבד אפיזודה של 4 שנים בשיכון גרנו תמיד בצד "הנכון" של העיר, וזה הרגיש ככה, ויכולות לספר לכם ולכן משפחות אתיופיות שגם אצלם זה הרגיש ככה וגם אצל סבתא שלי (אחת מהן)שבאה מהשואה זה הרגיש ככה. אנסו אותם להחליף שמותיהם ולדבר רק עברית, ואחרי שגמרו לרסס אותם ב DTT שלחו אותם יותר נכון זרקו אותם בקיבוץ בדרום הכי רחוק שאפשר... סוף העולם שמאלה - זה כאן.
שלא תבינו מלה/ סמי שלום שטרית
אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם שִׁירִים
בְּלָשׁוֹן אַשְׁדּוֹדִית
כּוּס אֵמ אֵמ אֵמכֻּם,
כְללָה דאַר בּוּכּוּם,
שֶׁלֹּא תָּבִינוּ מִלָּה.
לָמָּה מָה?
לָמָּה מִי?
מִי שָׂם עֲלֵיכֶם,
וּלָד אלְ-חְרָאם
אֶחָד אֶחָד,
לָמָּה מָתַי שַׂמְתֶּם
אַתֶּם שֶׁכָּזֶה
אַתֶּם שֶׁכְּאִלּוּ
אַתֶּם שֶׁאַחְלָה.
אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם שִׁירִים
בְּלָשׁוֹן אַשְׁדּוֹדִית
שֶׁלֹּא תָּבִינוּ מִלָּה
וככה בזמן האחרון מצאתי עצמי מתעסקת יותר ויותר במגדר וזהות ושיוויון ופטרוניזם של הממסד.
אז אם זה מעניין אתכם חפשו את עדי קיסר והערס פואטיקה המקסימה שלה, ואופיר טובול עם קפה גיברלטר שגם הם כותבים מהקרביים על עדתיות ומיגדר ובעיקר על זהות כי יש הרגשה שמרוב שניסו למחוק כאן את הזהות העדתית לטוב ולרע היא תיכף מתפוצצת לנו בפרצוף.... אז שיהיה לנו
שבוע נפלא ומופלא.
לכו לראות הופעות
תיקנו מוסיקה מקורית
מקווה לחזור בקרוב
עדי
